רקע כללי לפעילות המעי הגס

מעי הגס מהווה את החלק האחרון של מערכת העיכול. המזון שאנו אוכלים מתחיל את דרכו במערכת העיכול דרך צינור הוושט, משם הוא עובר לקיבה ומהקיבה אל המעי הדק. המעי הגס הוא השלב האחרון בתהליך העיכול והפירוק של המזון וספיגת החומרים החיוניים שבו לתוך גופנו. כל איבר במערכת העיכול, מפרק רכיבים שונים של המזון ומספיגם בדם. רב החומרים שמגיעים אל המעי הגס, מקורם בשאריות מזון שלא עוכלו. דרך מעי הגס נספגים לתוך הגוף נוזלים ומינרלים, אך עיקר פעילותו הוא הובלת השאריות שלגוף אין שימוש בהן, אל פי הטבעת – דרכו מופרשת הפסולת מהגוף. 

למעי הגס מבנה של צינור מפותל אשר אורכו בין מטר למטר וחצי. משמות חלקיו השונים ניתן ללמוד איך  מתפתל צינור המעי הגס בחלל הבטן:

-          צקום -נקרא גם המעי האטום, או המעי העיוור. זהו החלק הראשון של המעי הגס, המתחבר אל

המעי הדק וכולל את התוספתן)

 

למעי הגס שני תפקידים עיקריים:

 

ספיגת נוזלים ומינרלים וסינון אחרון של שאריות המזון
במהלך היממה, כתשעה ליטרים של נוזלים מגיעים לתוך מערכת העיכול דרך המזון. מתוכם, כ100 סמ"ק בלבד מופרשים בצואה. המעיים סופגים כמעט 99 אחוזים מנוזלי המזון. למרות שעיקר פעילות המעי הגס היא ספיגה של נוזלים ופינוי פסולת, גם למעי הגס יש תפקיד של פירוק וסינון אחרון של שאריות המזון. רקמת המעי הגס מאכלסת חיידקים המסייעים בעיכול השאריות שמגיעות אל המעי הגס. בנוסף, שומרים חיידקי המעי הגס על ניקיון המעיים ובריאותם על ידי מניעת התרבות של חיידיקים מזיקים, וכן על ידי הפרשה של ויטמין K וויטמין 12B בכמויות קטנות.

 

שאריות המזון שלא עוכלו, מגיעות למעי הגס ושם הן נדחסות, על ידי תנועת המעיים (פריסטלטיקה) לאורך צינור המעי עד שהן הופכות לצואה. כאשר נאספת צואה בסוף צינור המעי הגס (במעי הישר) הלחץ גורם לגירוי עצבי המודיע על הצורך בפינוי צואה. השרירים הטבעתיים המאפשרים את פתיחתו וסגירתו של פי הטבעת הם שרירים רצוניים ומופעלים על ידי פעולה רצונית של האדם.